עזבון המנוח עתרי אביב ואח' נ' "בית מאיר חנה" ואח' - פסקדין

החלטה

בפניי בקשה לפטור מהפקדת ערבון.

ברקע ההתדיינויות העובדות הבאות. ביום 14.1.13 ניתן פסק דין בביהמ"ש השלום (כב' השופט אברהם רובין) לפיו נדחתה התובענה שהוגשה כנגד המשיבה 2, מחמת התיישנות, וזאת לנוכח התקופה שחלפה ממועד הולדת עילת התביעה (האירוע בו נפטר אביב עתרי ז"ל, בנם של המבקשים 2 ו-3, ביום 11.7.04), ועד שהוגשה התביעה כנגד המשיבה 2 (ביום 13.12.12). ביום 28.2.13 הגישו המבקשים ערעור על פסק הדין ובמקביל הגישו את הבקשה דנן. בכתב הערעור טוענים המבקשים כי המשיבה 2 מנהלת את המשיבה 1, וכי שתי המשיבות הינן בעלי דין רלוונטיים והכרחיים לתביעה וכי להן אשם עיקרי במותו של המנוח.

לטענת המבקשים, מאז מות בנם, הם נאלצים מדי יום להתמודד עם מותו המצער והטראגי. לדבריהם, הנם הורים לחמישה ילדים אשר מתגוררים עמם ואינם עובדים. לטענתם, הם מתקשים בנשיאתם של התשלומים השוטפים כגון מיסים עירוניים, חשמל וכו'. הם טוענים כי במידה ולא יינתן להם הפטור תישלל מהם ההזדמנות למצות את הדין עם המשיבים. המבקשים צירפו תצהירים ואסמכתאות להוכחת העדר יכולתם הכלכלית. בתצהירים שהגישו, נטען כי המבקש 3 עובד כמנקה בבית הלוויות ומשתכר בממוצע בסך של 2,600 ₪ וכי המבקשת 2 עובדת כסייעת בגן ילדים ומשתכרת סך של כ-5,300 ₪ לחודש. לטענתם, יש להם הוצאות שוטפות רבות על אחזקת הבית, על מזון, ועל תשלום עבור בתי הספר של הילדים. לדבריהם, אין להם כל אפשרות כלכלית לשאת בגובה העירבון והם מבקשים כי ביהמ"ש יתחשב בכך ובנסיבות הטראגיות של מות בנם. לדעתם, סיכויי הערעור להתקבל גבוהים.

בתגובה לבקשה, המשיבה 2 טוענת בשולי הדברים, כי אין גוף או ישות משפטית העונים לשמה של המשיבה 1. לעניין הערבון, נטען כי המבקשים הציגו דף חשבון עו"ש בלבד וזאת מבלי לפרט את נכסיהם וחסכונותיהם. בנוסף, נטען כי המבקשים לא פירטו האפשרות לגייס את סכום הערבון מסביבתם הקרובה, וכי די בכך כדי לדחות את הבקשה. לעניין סיכויי הערעור, לטענתם, כתב התביעה המתוקן, שבו הוספה המשיבה 2 כנתבעת, הוגש ביום 13.12.12, לאחר קרוב ל-8.5 שנים ממועד האירוע. כמו כן, לטענתם, התקופה המצטברת לצורך חישוב ההתיישנות מביאה למסקנה כי התובענה התיישנה לא רק כלפי המשיבה 2 אלא גם כלפי המשיבה 1. לדבריהם, המבקשים מנסים לבצע מעין "זיהוי" בין המשיבה 1 למשיבה 2, וזאת בכדי להשפיע על סוגיית ההתיישנות.

בתשובה, טוענים המבקשים, כי הייצוג המשפטי של המבקשים גם בהליך זה וגם בהליך בביהמ"ש קמא טרם שולם, וכפי שנהוג בתחום הנזיקין הוא עתיד להיגזר מהפיצוי אותו יקבלו המבקשים. בנוסף הם טוענים כי האגרה בהליך שבענייננו שולמה ע"י המבקשים באמצעות גיוס כספים מגמ"ח ועל כן אין ביכולתם של המבקשים לפנות בשנית, לצורך גיוס כספים לערבון. המבקשים צירפו תצהיר משלים בו הם טוענים לכך שאין בידם כל נכס אחר פרט לדירת המגורים בה הם דרים. לעניין סיכויי הערעור, לטענתם הם התעכבו בצירופה של המשיבה 1 בשל לחצים כבדים שהופעלו עליהם מצד רבני המוסד החינוכי בו למד המנוח, תוך ניצול סמכותם ומרותם. לדבריהם, רק כאשר הוגשה בקשה לפס"ד בהעדר הגנה, העלתה המשיבה 2 לראשונה את הטענה כי מדובר באישיות משפטית נפרדת וכי לא קיימת אישיות משפטית, כפי שצוין בכתב התביעה. לדבריהם, המשיבה 1 והמשיבה 2 הנם בפועל אותה אישיות משפטית, שכן מדובר באותה הכתובת, המנכ"ל של המשיבה 1 ו-2 הנו אותו אדם, והוא גם חתום על אישור המסירה, וכל ניסיון להפריד בין המשיבות, נועד ליצור "הפרדה מלאכותית". בנוסף נטען, כי היה על המשיבה לטעון להתיישנות בהזדמנות הראשונה, כשבפועל היא טענה זו הועלתה לראשונה רק בבקשה לביטול פס"ד בהעדר הגנה.

לאחר שעמדתי על טענות הצדדים ועיינתי בתצהירים ובאסמכתאות שהוגשו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל חלקית.

מטרת הערבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. השיקולים שיש לשקול לצורך מתן הפטור מהפקדת ערבון הם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל (ראה בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, 17.10.2007 (להלן- "עניין ורנר")). התנאים לפטור הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור.

חשוב להדגיש, כי במסגרת השיקולים למתן פטור מהפקדת ערבון, על ביהמ"ש לאזן בין מצבם הכלכלי של המבקשים לבין הבטחת הוצאותיהם של המשיבים במידה ויידחה הערעור, כאמור בבש"ם 1950/10 מרדכי יהודאי נ' עיריית ירושלים (9.6.10):

"הרציונאליים העומדים בבסיס החיוב בהפקדת ערבון ותשלום האגרה שונים זה מזה. ניתן לומר שעיני האגרה נשואות לקופה הציבורית, ואילו עיני הערבון נשואות לצד שכנגד, שכבר זכה בהליך קודם. נקודת החפיפה בין בקשה למתן פטור מתשלום אגרה לבין בקשה למתן פטור מתשלום ערבון היא מרכזיות השיקול בדבר דלות כלכלית. השוני בין שני ההליכים, הוא כי על מנת לזכות בפטור מתשלום אגרה, על המערער להוכיח גם קיומה של עילה. לעומת זאת, באשר לפטור מהפקדת ערבון, על המערער לעמוד על סיכוייו של ההליך המצדיקים פטור מלא מחובת הפקדת ערבון, שנועד להבטחת הוצאות המשיבים."

אשר על כן, אף על פי שהתרשמתי כי מצבם הכלכלי של המבקשים אכן אינו מן המשופרים, בבואו של ביהמ"ש לבחון את הבקשה לפטור מהפקדת ערבון, עליו לתת את הדעת גם למשיבים שכנגד.

לפיכך, לאחר שבחנתי את ההליך שלפניי, שקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, ובכלל זה את מהות ההליך ומידת מורכבותו, שיעור ההוצאות הצפויות, וסיכויי הערעור, נחה דעתי, כי יש מקום להפחית את שיעור הערבון הנוהג, ולהעמידו על סך של 3,000 ₪ בלבד.

הערבון יופקד אפוא תוך 14 יום מהיום, שאם לא כן, הערעור יימחק, ללא התראה נוספת.

ניתנה היום, ט' אייר תשע"ג, 19 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.

ראובן שמיע, רשם התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: